פרשת תולדות תשע"ז
בפרשת תולדות אנו מתחילים את סיפורו של יעקב אבינו. מעניין איך שלמרות שיעקב אבינו הוא "איש תם יושב אוהלים", הוא נאלץ להתנהג כנגד טבעו ולפעול ברמאות ובמרמה. יש מפרשים האומרים שזה בדיוק העניין של ניסיון. אברהם אבינו, איש החסד, התנסה בניסיונות שהם ההפך הגמור מחסד – כגון לעזוב את משפחתו, לגרש את ישמעאל ואמו, ואפילו לעקוד את יצחק בנו. וכן יעקב שכל כולו אמת מתנסה בניסיונות בהם הוא נאלץ לפעול כנגד טבעו.
אך ניתן גם להאיר הערה נוספת. אנו חיים ב"עלמא דשקרא" - בעולם של שקר. אפשר לקנות חלב שאיננו חלבי, בשר שאיננו בשרי, שוקולד ללא שום שוקולד, מיץ פירות נטול פירות וכדומה. שלא נדבר על פוליטיקה כאשר שם מבטיחים הבטחות על ימין ועל שמאל (פשוטו כמשמעו) אבל לא חוששים לקיימן כלל. אנחנו מתמודדים עם עולם כזה, אבל אין ספק שזה משפיע עלינו. גם יעקב אבינו נאלץ להתמודד עם עשו הרשע במרמה כדי להתגבר עליו. דרך זו, למרות האילוצים, השפיע לרעה על בניו כאשר גם הם מתמודדים עם שכם וחמור במרמה. (יש גם לא מעט הקבלות לשוניות). זה המחיר שהוא שלם, ואולי זה המחיר שגם אנחנו משלמים היום.
ישנו סיפור בגמרא על רב וחייא בנו במסכת יבמות דף סג, ואביא את הסיפור בתרגום מארמית לעברית: " רב - הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' - עשתה לו קטניות; 'קטניות' - עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר 'לימדו לשונם דבר שקר - העוה נלאו'."
אמת זו אחת המידות של הקב"ה, וגם בחינוך צריך ללמד יושר אמת - כי רק הוא הוא אמת ויציב. ככל שאנחנו נקפיד לדבר ולהתנהג באמת וביושר, כך נצליח להשפיע על הסביבה בקושטא – באמת!
חודש טוב ומבורך, וחורף טוב ובריא לכולנו
הרב ראובן רוזנשטרק
רכז תנ"ך
|
|
כיתות י"א יצאו למסע 'בין תורה לעבודה' עם מדרשת תורה ועבודה. שבוע עבודה סמינרי, שלשה ימים של עבודה ודיון בסוגיות בוערות בחברה הישראלית.
פתחנו את המסע, בעלייה להר תבור. מהר התבור צפינו על כפר תבור ושמענו את סיפורו של יגאל אלון בן המקום, שהקדיש את חייב להגנת ארץ ישראל. בתצפית צפונה מהר תבור ראינו את חוות סג'רה ודיברנו על אגודת השומר, שהבינה כבר בתחילת המאה ה-20 שבלי שמירה עברית לא תהיה חקלאות ולא תהיה התיישבות עברית.
בירידה מהר תבור התארחנו במאהל בדואי בכפר שיבלי. במאהל על כוס תה ועוגה פגשנו את אנשי העדה ושמענו שיחה מרגשת על מנהגי העדה.
בערב נסענו לקיבוץ לביא. בקיבוץ פגשנו חקלאים שרואים בעיסוקם שליחות , אכלנו בחדר האוכל הקיבוצי ונהנינו מאוד מהאווירה השיתופית והחמימה.
קמנו מוקדם בבוקר כדי להספיק להגיע לעבודה החקלאית בשעת בוקר מוקדמת. בזיעת אפינו גזמנו והכנו לשנה הבאה את פרדס ארבעת המינים, היה מספק מאוד לראות את תוצרי עבודתנו בסוף יום העבודה.
בין העבודות, ישבנו ללבן סוגיות חברתיות, של עבודה עברית, ועתיד החקלאות במדינה.
ביום השני בהפסקת הצהריים, יצאנו לטיול לקרני חיטין ושמענו על הקרב הגדול בין צאלח א-דין האיובי לבין הצלבנים.
חזרנו הביתה אחרי שלשה ימים עמוסים, עם שרירים תפוסים אך במורל גבוה וחוויה מגבשת שתלווה אותנו זמן רב.
|
