טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן
חודש ניסן מסמל חודש של גאולה ויציאה מעבדות לחירות.
חודש אייר מסמל את הגאולה בת ימינו; קום המדינה, איחוד ירושלים.
כשמעיינים בפסוקי התורה בפרשת אמור רואים שגם במקור היו אלו ימי שמחה שהפכו לימי אבל סביב המרד הגדול.
לאט ובהדרגה, קמעא קמעא, צעד אחר צעד, ימי האבל של ספירת העומר הולכים ופושטים מעליהם את שק העצב ולובשים לבוש מלכות ושמחה וחוזרים למהותם המקורית.
האם נכון להוסיף הלל לימים אלה ועוד לברך בשם ומלכות "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את ההלל"?
הגמרא במסכת מגילה מביאה את הברייתא הבאה:
"תנו רבנן: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, וכל אלה לא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה, חוץ ממקרא מגילה.
מאי דרוש? (ועל מה סמכו כשהוסיפו מצוה זו?) אמר ר' חייא בר אבין אמר ר' יהושע בן קרחה: ומה (כשיצאו ישראל ממצרים) מעבדות לחירות אמרינן שירה (בגלל גאולה זו אנו אומרים שירה, שירת הים ושירת הלל) ממיתה לחיים לא כל שכן". (מגילה י"ד, ע"א).
מפשט הגמרא אנו מבינים שאין להוסיף על מה שנאמר בתורה, אולם כאשר מדובר בקל וחומר, לפיו אומרים הלל לרגל ציון היציאה מעבדות לחירות, בוודאי לרגל יציאה ממיתה לחיים, שאז יש לומר הלל לציון הצלת הרבים.
יום הולדתה של מדינת ישראל היה יום הולדת שמח אך מהול בעצב רב מאוד. מדינת ישראל הוקמה בעיצומה של מלחמת העצמאות הקשה, יום לפני הקמת המדינה והכרזת העצמאות נפל גוש עציון, יום לאחריה פלשו חמשת מדינות ערב למדינה הצעירה וכמעט שכילו אותה, ומספר הקורבנות היהודיים במלחמה הגיע לאחוז אחד מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל!
ועם זאת יש לנו מדינה!
שערי המדינה נפתחו בפני אחינו ואחיותינו, החלה תקומה גדולה, בניה וחקלאות, פיתוח ותעשייה, מדע וקִדמה. דווקא לאור הקושי העצום והשנים הקשות שבאו אחרי שואת יהודי אירופה, התקומה מוערכת עוד יותר. אינני רואה דרך אחרת מאשר הכרה ביד ה' והודאה גדולה על כל הטוב אשר גמלנו.
בעת שנציין בעז"ה את יום העצמאות השבוע לא נוכל לשכוח את המחיר הכבד ששילמנו תמורת תקומה זו ונזכור את אחינו ואחיותינו שהקריבו את נפשם כדי שנוכל לחיות פה בשלום ובשלווה. ומיד לאחר מכן נודה בהלל והודאה לבורא עולם על כל הטוב שהיה, הווה ועוד יהיה בארצנו האהובה.
חג עצמאות שמח!
טליה שנהב, מורה ללימודי ארץ ישראל ורכזת פדגוגית