ספר במדבר – מבט כולל
את קריאת התורה בשבת הקודמת סיימנו בקריאת "חזק חזק ונתחזק" בסיום חומש ויקרא, ומיד אנחנו מתקדמים הלאה לפתיחת ספר במדבר. בפתיחת הספר, נכון יהיה בעיניי, לנסות ולהתבונן דרך עיניי המפרשים ב'מבט על' על המשמעות והתהליך של ספר במדבר.
הרמב"ן (בהקדמתו לחומש) מסביר את הקשר בין החומשים שמות, ויקרא ובמדבר. בסוף ספר שמות התורה תיארה לנו את מעמד הר סיני, ואחריו עברה לתאר את המשכן. בספר ויקרא יש פירוט של הקורבנות אותם אנו מצווים להביא בהזדמנויות שונות. לטענתו של הרמב"ן, ספר במדבר הוא המשך של מעמד הר סיני – כמו שהשכינה שרתה בהר סיני, היא ממשיכה לשרות במשכן, והתורה מדריכה אותנו איך להתנהג עם השראת שכינה זו.
הנצי"ב (בפתיחה לספר) מוסיף לנו מבט פנימי על הספר. הוא שואל: למה ספר במדבר נקרא דווקא 'חומש הפקודים', על שם שני המפקדים שמתוארים לאורך החומש. ולא על שם אירועים אחרים שמתרחשים בספר: מרגלים, בלעם וכו'? הנצי"ב מסביר שיש הבדל מהותי בין המפקד הראשון למפקד השני, בהתאם להנהגה שהתאימה לכל אחת מהתקופות: השנה השניה במדבר - תחילת הנדודים של עם ישראל במדבר, והשנה הארבעים, לקראת הכניסה לארץ.
השנים הראשונות במדבר התאפיינו בהנהגה ניסית, למעלה מהטבע. בארץ ישראל עם ישראל מתחיל לקבל על עצמו ולהתנהג בהנהגה טבעית. השנה הארבעים, המתחילה באמצע ספר במדבר, מאופיינת בתחילת המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית. עם ישראל מתחיל להתרגל לחיי טבע והשגחה נסתרת, עד שבכניסה לארץ עם ישראל כבר רגיל ומכיר הנהגה זו.
מהרמב"ן אנחנו יכולים ללמוד על החשיבות של ההמשכיות. כמחנכים חשוב לנו ליזום אירועים גדולים שישפיעו על התודעה של החניך, מהרמב"ן נלמד שלא פחות חשוב זה ה"תמידים כסדרם", השראת השכינה אותה אנו פוגשים כל יום ושעלינו להתנהג איתה בהתאם. מהנצי"ב נלמד על החשיבות שבתהליך, בילדות אני מלווים את החניך יד ביד ומראים לו את הדרך, עם התפתחותו וגדילתו של החניך אנחנו מתחילים בתהליך הדרגתי לתת לו ללכת לבד עם השגחה מרחוק.
שבת שלום
ושנזכה להשראת שכינה בירושלים עיר קודשנו במהרה בימינו